כשהחלטתי למסד את הנחיית סדנאות הכתיבה, נתבקשתי על ידי היועץ העסקי שלי ליצור דף פייסבוק (!).
בקשה שהביאה עמה משימה לא פשוטה: נדרשתי לתת לדף שם.
שני דברים ידעתי: שהשורש כ.ת.ב יהיה בפנים, וגם ה’חיים‘.
בנוסף, חשבתי על צירוף פעלים כמו לכתוב, ליצור, לחיות, לשאול, להתעורר, ועל המילים ‘מסע’ ו’דרך’.
לבסוף החלטתי ללכת על שם הפעולה ‘כתיבה‘ ונהניתי מכפל הלשון של דרך-חיים.
כך נולד השם: ‘כתיבה.דרך.חיים‘
כתיבה היא חלק מהותי בי, אני מגדירה עצמי כ’יוצרת במילים’, ועוסקת בכתיבה על גווניה השונים:
כתיבת שירים, כתיבת סיפורים קצרים, כתיבת ברכות,
יצירת מוצרי מילים (כמו גלויות ומשמחות, גלויות ואוהבות, גלויות וטובות,
‘מה בין לבין’ – לגבי השפעת בחירת המילים על הלך הרוח שלנו),
כתיבת פוסטים בשני הבלוגים שלי (הנוכחי ו’שיר סיפורו אגדה‘, ובפייסבוק (ובנוסף לדף שלי, אני מתחזקת, כאמור, גם את הדף של ‘כתיבה.דרך.חיים‘).
אז למה הפוסטים שלי עד כה עוסקים ביצירתיות? ואיך בעצם, כתיבה קשורה ליצירתיות?
ולמה אני בכלל קוראת יצירתיות?
יצירתיות היא היכולת לראות את הדברים מיותר מנקודת מבט אחת, היא היכולת לחבר משהו חדש מאוסף של דברים קיימים, היא החיבור שלנו לעצמנו, לתשוקות שלנו, לרצונות שלנו, לאהבות שלנו, לחיים.
בנוסף, היצירתיות כלולה בחבילה שניתנת לנו בעת לידתנו, וגם אם היא מתאבנת מחוסר שימוש, היא תכונה/יכולת נרכשת, שיכולה להתרחב ולהתפתח כתוצאה מאימון ותשומת לב.
יצירתיות באה לידי ביטוי בתחומים רבים, אמנויות כמו: כתיבה, ציור, פיסול, תנועה, מוזיקה, בישול ועוד.
מכיוון שמילים הן החלק התקשורתי שלנו, הרי לכתיבה שימוש נוסף:
היא משמשת לנו כאמצעי שיח זה עם זו, ובעיקר עם עצמנו.
ושכזו, היא משמשת כאפיק המגיע למקומות הפנימיים ביותר שלנו, לדרך בה אנו מביעות את עצמנו, הדרך בה אנו חולמים, מתלבטים, מחליטות, שואלות, עונות.
הכתיבה היא הכלי איתו אנו יכולים להביט פנימה, לחקור את מניעינו, התנגדויותינו, בקשותינו וכל מה שמתרחש בתוכנו.
הכתיבה היא האמצעי להפרחת היצירתיות שלנו, היא הדרך שלנו לעורר ולעודד אותה.
כאן המקום לדבר על שני כלים המתייחסים לכתיבה כאל כלי מודעות, הייתי אומרת כלי ריפוי.
מלאכת הרישום, הנהוגה בחשיבה ההכרתית של ימימה.
המלאכה השבועית כוללת סיכום בכתב של מהלך שפעל בנו בקשר להתמודדות מסוימת. הסיכום נקרא רישום: רישום ההתקדמות על לוח לבנו, ברגע שהיא נרשמת ממשיכה ההתקדמות לפעול בנו, ובפעמים בהן נידרש לפעול באופן דומה היא תשוב ותעלה.
דפי בוקר, כתיבה רצופה של שלושה עמודי A4, לצורך ניקוי וניקוז המערכת. הכתיבה המתבצעת ללא הפסקה מעלה מן המודע והתת-מודע עניינים הדורשים עיבוד והבהרה או כאלו שמבקשים להתחדש בנו. הכתיבה מפגישה את עצמנו עם עצמנו, מזקקת את מחשבותינו ותחושותינו ומאפשרת התמקדות, התבוננות, פסק זמן קצר, שאילת שאלות והמתנה לתשובות (שלא בטוח יגיע בחלק הכתיבה הנוכחי).
דפי הבוקר הם למעשה כתיבה אינטואיטיבית מוגדרת (כמו אורך הדף וזמן הכתיבה), שמטרתה לעקוף את השכל, ולאפשר לאני האמיתי שלנו להביע עצמו בחופשיות, ולנו – להקשיב לו.
לסיכום אומר, שגם כשאנו מתקשרים עם עצמנו בעזרת תחומים שאינם נזקקים למילים,
הרי שהכתיבה היא חלק בסיסי ואף קיומי עבורנו, ובשל כך יש לה תפקיד מיוחד בדרך להגעה למקורות היצירתיות שלנו.
הנה כתבתי. את יצירתי זו.
הנה יצרתי. את כתיבתי זו.