כשהתחלתי להעביר את סדנאות דרך האמן, הדגשתי שהן עוסקות ביצירתיות,שהיא התשתית לחיים מלאי תשוקה והגשמה, ולמעשה דרך חיים בפני עצמה. ג’וליה קמרון, שכתבה את הספר ‘דרך האמן’ כתבה בכותרת המשנה שלו: ‘דרך רוחנית לשפע יצירה‘.
היא – יצירה, ואני – יצירתיות?
החלטתי לבחון מדוע החלטתי על שינוי התיאור, והאם אין בכך, למעשה שינוי מהותי, או שינוי המהות.
לשם כך כדאי כמובן לבדוק מהי יצירתיות ומהי יצירה.
יצירה
אני אוהבת להגדיר יצירה כחיבור מחדש של מרכיבים. ככזו יש בה את מימד הראשוניות  וככזו היא מביאה איתה נק’ מבט תהליכית, שראשיתה בחשיבה, או גיבוש של רעיון והמשכה בביצוע.
בסופו של התהליך מתקבלת יצירה – התוצר של פעולת היצירה.
מה בין יצירה לבריאה? בריאה מיוחסת לפעולה אלוהית, של משהו הגדול מאיתנו, שיש ביכולתו ליצור יש מאין.
כן, אנחנו בוראים.ות מציאות, אך זו לשון מטאפורה שמטרתה לאפשר לנו לחשוב שהמסוגלות כולה בידינו.
יצירתיות היא התכונה הנדרשת כדי ליצור, היא נקודת המבט, היא האופן שבו ניגשים.ות לדברים, היא המנוע העומד מאחורי פעולת היצירה.
על מנת לחיות חיים מלאי יצירה עלינו לחיות חיים מלאי יצירתיות, ז”א שאנחנו נהיה יצירתיים.ות, שנשאל, שנתפלא, שנבדוק מה משמח אותנו, מה מחזק ונאמץ אלו לחיינו, ומן הצד השני – נבחן מה מעייף אותנו, ומה כבר לא שימושי בחיינו כדי לבחור לשחררו מחיינו. (ככל שהדבר תלוי בנו).
חשבתי שנכון יהיה להזכיר כאן את ספר היצירה, ספר קדום שעוסק ביסודות מהם נברא העולם, ובהם האותיות העבריות.
מדוע לא ספר הבריאה? אולי משום שהוא מתאר את מעשה הבריאה בשפת בני האדם. בכל אופן משום יומרניותו הרבה הוא נכנס לקטגוריית הסוד והמיסטיקה.

באופן  מודע החלטתי להכניס את היצירה לחיי, כשהחל להיווצר ברחמי שרירן, ז”א כשהוא התחיל לגדול. מכיוון שרחם מקושרת ליצירת חיים חדשים, שאלתי את עצמי לאיזה יצירה בחיי אינני נותנת מספיק ביטוי.
הבנתי שעלי להדגיש את היותי יוצרת במילים, והפניתי יותר זמן ואנרגיות לכתיבת שירים, סיפור ילדים, ולכתיבה אינטואיטיבית שידעתי שתכוון אותי למקומות טובים. עשיתי שינוי בסדר היום שלי ובעיקר בנושאים שעל סדר היום שלי ונתתי לתחום היצירה מקום יותר מכובד בחיי.
הבנתי גם שחלק מתהליך היצירה שלי הוא גם הוצאת התוצרים לאור, ומכאן התהוו להם בשנה האחרונה שני פרויקטים נהדרים, שממלאים את לבי רינה: #שירישי_בשישי, ו #שלוש_עשרה_מילים, אלו פרוייקטים שהפכו להיות המחויבות האישית שלי לעצמי, ויש בכוונתי וברצוני להפוך אותם לספרי שירים של ממש.
השרירן, לשמחתי הפסיק את גדילתו. ואם נראה שהפלא הזה, כמו הפלא של הוצאתי לאור, קרה במרחק כמה שורות בודדות, הרי שאני יכולה ל”הרגיע” ולספר שמדובר בשבע שנות עבודה פנימית התפתחותית, שהלכה והתעצמה בשנתיים וחצי האחרונות, ושלוותה בכמה וכמה א.נשות מקצוע: דיקור, נשימות, הרפואה החדשה וגם מבט יצירתי שלי על אורח החיים והתזונה.
לא פלא הוא שבשנתיים האחרונות הוספתי את הנחיית סדנאות הכתיבה האינטואיטיבית ואת סדנאות דרך האמן לסל המוצרים שלי.
מעבר לכך שאין חכמה כבעלת נסיון, הרי שהבנתי את חשיבותה של היצירה והיצירתיות לחיים ראויים, חיים של הגשמה, והבנתי שפגשתי שני כלים נהדרים, זמינים ופשוטים להניע ולהגביר אותן (את היצירה והיצירתיות) בחיינו.
אנקדוטה, שמשקפת את הלך הרוח היצירתי שלי:
לחדר העבודה שלי החלטתי לקרוא ‘חדר יצירה’, וזאת משתי סיבות עיקריות:
א. רוב עבודתי קשורה ליצירה, אני יוצרת שירים, פוסטים, ברכות, רעיונות.
ב. מעבר לכנרת הנשקפת מחלונו, חלוני, ארגנתי אותו כך שהוא ממלא אותי בהשראה.
תלויות על קירותיו תמונות שצילמתי ומדברות אלי במיוחד, יש בו לוח מגנטי, שמעבר לתמונות החזון השנתיות, תלויות על גביו תמונות שמזכירות לי סיפורי רגעים משמעותיים שאני מעוניינת שיצרבו בתודעתי. כמו למשל אותי נעזרת בחברה כדי להתגבר על פחדי לצעוד לאורכו של שביל צוקי מדברי, כמו תמונה מיצירה שיצרתי בקורס ‘מדרש במו ידיך’ לאחר שלמדנו על בריאת האור. כמו המשפחה שלי, וכמו גלויות מצוירות עם מילים שמדברות אלי (קבלה, התרגשות, לנשום).

על לוח השעם תלויות מתנות שקיבלתי או הגיעו לפתחי, פלייר בו אני “מדגמנת” את מכון שכטר, בו למדתי, ועוד אוצרות שממלאים את לבי.
אני יכולה להעיד שחדר העבודה בלשון חלוקת חדרי הבית, הוא באמת ובתמים חדר היצירה שלי.

אני שמחה שהרחבתי את פתחי לבי ליצירה, אני שמחה שהיצירתיות הפכה נר לימיי והרגליי, אני שמחה שפתחתי את נתיבי היצירה שלי למילים, ושאפשרתי לרעיונות שלי לעלות על הכתב ולהוציאם לאור.
אסיים בברכה החותמת את הודעות המייל שלי:
ימים מבורכים מלאי חיות ויצירתיות ואוסיף כמובן מלאי יצירה, חיות ויצירתיות.
~~
תמונת הנושא של הפוסט היא נרות ש”הנבטתי” באדמה. תהליך הנביטה והצמיחה הוא הפירוש שלי ל’ויהי אור’, וזוהי תמונה התלויה אצלי בחדר היצירה ומפיצה הרבה אור.