השנה, באופן מעניין, החלטתי שנושא ‘סדר הנשים’ שאנו עורכות בפעם החמישית בגולן, יהיה ‘סדר’ (!). בפועל, בשל וירוס הקורונה הוכנס העולם כולו לאי סדר והסדר שלנו בוטל. לשמחתי, שני מפגשי הלימוד והכתיבה לקראת ההגדה המיוחדת הספיקו להתקיים, הספקתי לערוך את
אתחיל מסיפור מעניין שקרה לנו ממש לא מזמן: בתי, שירה, הקריאה לאמי, סבתה, קטע מהעיתון על המחזמר מאמא מיה, בעוד אילן ישב ליד, כשהוא שקוע בפלאפון. כעבור כשעה, במהלך הנסיעה הביתה, אילן התחיל לשיר באוטו את השיר מאמא מיה. שירה
איך ומתי מתחילים.ות? איך ומתי מחליטים.ות לסיים? האם כדאי לעבוד בלו”ז מוגדר או לתת דרור ומה שיהיה יהיה? בחודשיים האחרונים הייתי צמודה לסיפור הבריאה, או אם לדייק, לסיפורי הבריאה, זאת במסגרת סדנה נהדרת שהובלתי יחד עם עופר בלנק, צילום בהשראת
פעם פעם היו נהוגות בבית הספר התיכון מגמות: ריאלית, הומנית, ביולוגית. למזלי, כשהגעתי אני לגיל תיכון נכנסה למערכת שיטת יחידות הלימוד, שהשאירה את כולנו, על שלל בחירותנו בכיתת האם. כך יצא שלמדתי 5 יח’ מתמטיקה ו-5 יח’ ערבית. לא ממש
כשהתחלתי להעביר את סדנאות דרך האמן, הדגשתי שהן עוסקות ביצירתיות,שהיא התשתית לחיים מלאי תשוקה והגשמה, ולמעשה דרך חיים בפני עצמה. ג’וליה קמרון, שכתבה את הספר ‘דרך האמן’ כתבה בכותרת המשנה שלו: ‘דרך רוחנית לשפע יצירה‘. היא – יצירה, ואני –
הציווי – או הברכה – לשמוח הינו ייחודי לחג הסוכות, ומופיע בשלושה ניסוחים שונים*. האחרון שבהם: “וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ“, עורר אותי במקצת, ז”א גרם לי לכתוב את הפוסט הזה. זאת משום שההסבר הרווח מפרש את המילה ‘אך’ ל’רק‘, ומכאן שכוונת
“הצלחתי לתפוס את ענבל*”, ומחר אפגש איתה”, כך ווצאפתי לאחותי, אחרי שהלנתי בפניה בדיוק הבוקר, שיש א.נשים שקשה להשיגם. (חודש וחצי, נגיד?). “אין כמו התמדה! בהצלחה!” ענתה לי אחותי. שמחתי על תשובתה, שהזכירה לי שאני מלכת ההתמדות ו”אני יכולה להעביר
הנה סיפתח נהדר, שספק אם אחריו תמשיכו לקרוא את הפוסט. מה אומר לך הביטוי הבא: מהירות X זמן = דרך. נשארת בחיים? או שכולך בעתה, פירכוסים, דפיקות לב מהירות, ועוד מרעין בישין? בכל אופן, אני כאן כדי להרגיע! ולספר שלא
הפעם הראשונה בה שמתי לב שהגולן (דרומו ומרכזו) בקיץ הוא למעשה סוג של מדבר, הייתה כשחזרנו מטיולנו במזרח, בעת שטיפסנו מהכנרת לכנף הישנה והופתענו לגלות שלא הכל ירוק סביבנו, כפי שהורגלנו לראות בשנת הטיול. כבר אז היה זה עבורי שיעור
בשבועות האחרונים אני מלווה ומנחה קבוצת א.נשים שהתחילו להלך ב’דרך האמן‘, והתחילו לשאול עצמם.ן שאלות על האהבות שלהם.ן, התשוקות, הרצונות והחלומות שלהם.ן, כמו גם לבדוק עם עצמם.ן אלו הרגלים כבר לא משרתים אותם.ן והאם יש התנהגויות, מחשבות, אמונות שחוסמות אותם.ן