
הציווי – או הברכה – לשמוח הינו ייחודי לחג הסוכות, ומופיע בשלושה ניסוחים שונים*.
האחרון שבהם: “וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ“, עורר אותי במקצת, ז”א גרם לי לכתוב את הפוסט הזה.
זאת משום שההסבר הרווח מפרש את המילה ‘אך’ ל’רק‘,
ומכאן שכוונת הכתוב היא שנהיה *רק* שמחים.ות (כן, במשך כל שבעת (!) הימים**.
ה’רק’ הזה התקשר לי לשני משפטים המשמשים כברכה רווחת: שיהיה לך רק טוב,
והציטוט מהשיר הנהדר של גלי עטרי: “תעשי רק מה שאת אוהבת“. (מאיר גולדברג)

אני מבינה את הצורך, הרצון, והתפילה, שהכל יהיה רק טוב,
שהעולם בכלל, ושלנו בפרט, יהיה גן עדן עלי אדמות, שלא יקרה שום רע ושלא
נצטרך להתמודד עם תסכול, כאב או כל רגש לא נעים אחר.
אני גם יודעת שהחיים הם מורכבים, שלא הכל נהדר ומאיר,
שיש לפעמים ימים מעוננים,
מילה לא במקום שנאמרה או שאמרנו,
פעולות שלא בא לנו לעשות (נגיד לארוז לפני נסיעה לחו”ל? נגיד לעמוד בתור? נגיד הלחץ באוזניים בטיסה? בכוונה נתתי דוגמא שלרוב האנשים מתקשרת עם טוב, אפילו טוב מאוד.).
וכן, גם בתוך העבודה הכייפית שבחרנו בה בקפידה, יש רגעים או שעות פחות נחמדות (נגיד להכין חומר לרואת החשבון? נגיד לעקוב אחרי הגביה).
וגם בתוך האהבה הגדולה, יש רגעי מתח, כעס, כאב, שתודות לאהבה ולרצון העז להישאר יחד – מתפוגגים וחולפים.
מכאן ברור מדוע האיחול הלבבי: “שיהיה לך רק טוב” אינו שלם, אינו ריאלי, ואינו מחובר למציאות
(אלא אם כן אנחנו עובדים.ות בבזוקה ומאחלים.ות להגיע לירח עד גיל 21).
אז כן, להיות בתודעה של שמחה, לדעת לראות את הטוב בין שלל הדברים שקורים לנו, להצליח להתמקד בו, ליהנות ממנו עד כלות.
ולזכור, שרק-טוב לא באמת יהיה כאן, אבל שנצליח לזהות את הטוב ולהתמלא ממנו – בוודאי ובוודאי.
בברכת נתראה רק בשמחות,
או יותר מוצלח: שנשמע דברים טובים (כל הזכויות שמורות לשמואל אבן, אבי היקר, שמסיים שיחות טלפון ובכלל במילים אלו)
*
“וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים” (ויקרא, כ”ג, מ)
“וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ”, (דברים, ט”ז, יד)
“וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ”. (שם, טז)
** ישנם פירושים נוספים למשמעות הציווי, כמו זה של רש”י, שאומר שלשון המשפט אינה לשון ציווי אלא לשון הבטחה, או כמו זה של הרש”ר הירש, שהשמחה הופכת להיות חלק מתכונות האופי, או כמו פירוש המילה ‘אך’ כדי לייצג את מיעוט השמחה.
~~
והתמונות?
כשאך (!) יצאתי מעולם השכירות לעולם העצמאות, מיהרתי להירשם לקורס צילום. פרוייקט הסיום היה לצלם שמחה.
אני בחרתי בפרחים. (והתמונות, אינן דיגטליות, כך שמשתמשת בעדכניות).
מה שמשמח אותי ביותר הוא זר פרחים בבית. במיוחד לקראת שבת.
יופי של פוסט לסוכות. אהבתי את הפירוש של רש”ר הירש שהשמחה הופכת לחלק מתכונות האופי. ז”א מתרגלים בחג ע”מ שישאר וישתבח משנה לשנה ( זו תוספת שלי)
ופרחים תמיד משמחים😉
ממש כך, לתרגל ולהתרגל לשמחה. לשהות בה. לחוש אותה, להפוך אותה לחלק ברור מאיתנו.
תודה דפנה, על הארתך.