פנו דרך לנו, ביכורים איתנו – מה בין ביכורים והתחלה
אחד הדברים החשובים ביותר שלימדו אותי חגית וליאור, המנחות הנהדרות שלי בהכשרת מנחים הוא (מתבקש כאן: לא לכתוב משפטים כל
אחד הדברים החשובים ביותר שלימדו אותי חגית וליאור, המנחות הנהדרות שלי בהכשרת מנחים הוא (מתבקש כאן: לא לכתוב משפטים כל
קרה לך פעם שרצית / נדרשת לכתוב וכל פתחי הכתיבה נסתמו? רצית לכתוב מאמר? ברכה? פוסט? תגובה? כתיבה יצירתית? שיר?
איך אפשר בו זמנית גם ‘לאהוב את מה שיש’ וגם לרצות לשנות את מה שיש? אחת הסוגיות הקשות לעיכול היא
בשבועיים האחרונים אני עסוקה בהנחית מפגשי כתיבה שנושאם, וזה לא מפתיע, יציאת-מצרים-שלי, וכן בעריכת סדרי נשים, בהם נשים שיתפו ביציאת
אני, כידוע, גרה אל מול הכנרת, היא נשקפת מחלון חדר עבודתי (או חדר היצירה שלי כפי שאני מכנה אותו), ומזמינה
לא יכולתי שלא להקביל את אופן העברת המידע במגילת אסתר לטוויית הקשרים ופרימתם ברשתות החברתיות של ימינו. לשתף לשתף לשתף
כשהחלטתי למסד את הנחיית סדנאות הכתיבה, נתבקשתי על ידי היועץ העסקי שלי ליצור דף פייסבוק (!). בקשה שהביאה עמה משימה
ביום שני האחרון, ביליתי עם אמי היקרה והאהובה, שאוטוטו חוגגת 86, ועם שירה, בתי האהובה והיקרה אף היא, שחגגה לא
שמתי לב שאני יוצאת מוצלחת מאוד בתמונות כשאני מחייכת. חיוך כזה גדול, בריא, שמח. ומאז הגילוי המשדרג-חיים הזה, אני משתדלת
בשנים האחרונות שמתי לב שלמרות שנדמיתי לעצמי כבת אדם מסגרתית, הרי שמהלך חיי התאפיין בקושי להתחייב. אם זה שחרורי מהצבא